דף מקורות - באמת, מדוע אסור לי לשתות שיבס ריגל בפסח??

דף מקורות                                                                                                                            שיעור של דבי קורן

שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תמז סעיף ד

אם נתערב החמץ קודם הפסח ונתבטל בס' אינו חוזר ונעור בפסח לאסור במשהו, ויש חולקים.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לח עמוד א

ואמר מר בר רב אשי: האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו. מאי טעמא? - זיעה בעלמא הוא.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות יין נסך קכג, סעיף כד

אגוא"ה ארדיינט"י של עובדי כוכבים, אסור בהנאה כיין עצמו. הגה: ופירוש דבריו: יין שרוף שעושין מיין נסך, אף על פי שאינו רק זיעה מן הנסך, הרי הוא כאיסור עצמו (ריב"ש סימן רצ"ה /רנ"ה/).

שו"ת הריב"ש (ר' יצחק בר ששת מאה ה-14) סימן רנה

עוד שאלת: אותן המים שקורין אייגוא"ה ארדינט"י, שעושין אומנים עובדי ככבים לרפואה מעקרים ידועים ובתערובת יין נסך, אם מותרים בהנאה דרך רפואה שלא במקום סכנה. דאין עצמות היין בהן, אלא הזיעה שלו העוברת דרך הסמפונות, ואותו היין שהיה אדום בתכלית, נשתנה ויהי למים, והלך טעמו ריחו וממשו.

תשובה: כל איסורי ע"ג, אפי' נשרפו והיו אפר, אפרן אסור. ... ואם בחטים של שכר הבאת סתם יינם, אסור האפר אחר שרפה, כל שכן בסתם יינם עצמו, שאסור בהנאה, ואפי' לאחר שנשתנה לצורה אחרת במראיתו וטעמו. ומה שאמרת, שאין כאן עצמות היין, אלא הזיעה שלו; ... הרי הוא כמשקין עצמן; ...

שו"ת ציץ אליעזר חלק ה סימן יב (קטעים - ממליצה ללמוד את הכל אם אפשר)

קוניאק הנעשה מזיעת ואדי חלב אם מותר לשתותו בסעודת בשר

ירושלים יום י"ז לחדש שבט שנת תשי"ד החיים והשלום אל הוד כבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול מתון ומסיק וכו' כקש"ת מוהר"ר איסר יהודא אונטרמן שליט"א הרב הראשי לת"א - יפו.

...לעיין בדבר השאלה שעוררני כ"ג לבררה בעת ביקורי בביתו ביום ה' העבר, והיא בנוגע לקוניאק הנעשה בבית חרושת מאדי - וזיעת - חלב. ז"א: ששמים החלב במכונה המיועדת לכך, והמכונה מעבדת את החלב הדק היטב ודי השב בהפרדת היסודות עד שמרוב העיבוד והזיקוק נפרש מהחלב או נהפך החלב לזיעה בצורה של אדים מרובים ומאדים אלה יוצרים אח"כ הקוניאק. באופן שמראהו משתנה לגמרי ממראה החלב, הן בצורתו והן בטעמו, אם מותר לשתות קוניאק זה בסעודת בשר.

...

בעיון ראשון עולה על הדעת לאסור בפשיטות שתיית הקוניאק בסעודת בשר, כי הרי נקטינן דזיעת המשקים כמותם

... אבל לאחר העיון נלפענ"ד שגם בלי שנצטרך להכנס לבירור כללי זה יש מקום גדול לדון ולומר שגבי חלב בכלל ואצל אופן נידוננו בפרט מודי כו"ע ששונה מבעלמא ויש להתיר בזה במיוחד. והוא, דהנה בחולין ד' קי"ד ע"א שנינו: המבשל במי חלב פטור מסייע ליה לריש לקיש דתנן מי חלב הרי הן כחלב והמוחל הרי הוא כשמן. אמר ריש לקיש לא שנו אלא להכשיר את הזרעים אבל לענין בישול בשר בחלב מי חלב אינו כחלב. הרי דגבי בב"ח =בשר בחלב= שאני מבעלמא ואמרינן גביה דמי חלב אינו כחלב. ... וא"כ דון מינה גם לענין נידוננו, דמכיון דקוניאק - החלב הנעשה אחרי ההפרדה היסודית במכונה לא הוי בודאי תו באופן הצורה וחומר היסודות של החלב כמו שיוצא מן האם, א"כ כל כה"ג לא אסרה התורה זיעת ומי חלב כזה עם בשר.

... גדולה מזאת מצינו בספר כסא דהרסנא שעם ספר בשמים ראש סי' רפ"ה, שעל יסוד דברי רבינו שמחה הנ"ל רצה לדון להתיר מה"ת גם בישול חמאה וגבינה עם בשר, מטעם דלא חלב אמו הן שהרי נפרד חלק מחלקיהם, וכן מביא ... אמנם המחזיק ברכה מתפלא על זה, והדרכי תשובה שם יוצא בתוקף נגד זה ... אבל זהו דוקא בכגון גבינה וחמאה שהעיקר נשאר ונפרד רק המים שאין להם דין חלב ... אבל בכגון נידוננו מסתבר דהוי דומיא דמי חלב, ואולי עוד יותר עדיפא, מכיון שע"י העיבוד במכונה נפרדים כל חמרי האוכל שבחלב, ועוד יותר מזה שנשתנה גם מראה זיוה ...

והנה לכאורה יש לסתור זה ממה שמצינו בשו"ת הריב"ש (סי' רנ"ה) שנשאל באותן המים שקורין אייג'ואה ארדינ'טי שעושין אומנים עכו"ם לרפואה מעקרים ידועים ובתערובת יי"נ אם מותרים בהנאה דרך רפואה שלא במקום סכנה דאין עצמות היין בהן אלא הזיעה שלו העוברת דרך הסמפונות, ואותו היין שהיה אדום בתכלית נשתנה ויהי למים והלך טעמו ריחו וממשו. והשיב לאיסור משום דזיעה היוצאת מן המשקין החמין הרי הוא כמשקין עצמן, ודין המים היוצאין מן היין כיין עצמו הן ... ונפסק כן להלכה ביו"ד סימן קכ"ג סעיף כ"ד באין חולק ע"ש, ולפי"ז יש לכאורה לאסור מה"ת בבישול גם בנידוננו שדומה במהותו הכללית לנידון הריב"ש.

אבל כשמעיינים בדבר נוכחים לדעת שאין ראיה מדברי הריב"ש לכגון נידוננו, דראשית מצינו בשו"ת חתם סופר חיו"ד (סי' קי"ז) שהתיר בפשיטות שמן הנעשה משקדים הגדלים בענבי חרצי ענבים שהם יי"נ =יין נסך=, מטעם דכח יין שבחרצנים נתהפך ונעשה ממנו שמן וכל דבר שנשתנה לדבר היתר הותר, ומכיון שלא נטעם ונרגש בו טעם יין אין לחוש ע"ש, וצריכים לחלק נידון הח"ס מנידון הריב"ש, ... אבל יש לנו עכ"פ עמוד מסייע כהח"ס, כי נידוננו עדיפא בהרבה מנידון הח"ס דמשתנה לגמרי לדבר היתר לפי ההמצאה ולפי המודל החדיש של מכונות החרושת בימינו. ועיין גם ...

ושנית והוא העיקר. די"ל דבכגון נידוננו גם הריב"ש יודה להתיר, והוא משום דבנידון הריב"ש הרי היין כבר חל עליו שם איסור עוד לפני שהוצא ממנו המים, ולכן סובר שפיר דמכיון שכבר חל על זה שם איסור תו כל היוצא ממנו נחשב כיוצא מדבר איסור והרי הוא כמוהו, ולא מסתלק שם האיסור, אבל בכגון נידוננו הרי על החלב לא חל עֲדֶנָה שום שם איסור, ואנו רוצים רק שכשיבשלו אח"כ הקוניאק המתהוה מזיעת החלב עם הבשר שיחול אז שם איסור בב"ח מכח זיע - החלב, א"כ בכגון זה שפיר יש לומר דאינו יכול לחול כעת ע"ז שם איסור כזה משום דהתורה לא אסרה זיעת חלב כשלעצמה עד שיחול עליה מלכתחילה שם איסור בב"ח.

...

היסוד מדברי הגמ' בחולין ד' קי"ד ורבינו שמחה גבי מי חלב שהבאנו הוי הוכחה רק לענין שאין איסור מה"ת, אבל איסורא דרבנן מיהא איכא ... אבל משארי המקורות שהבאנו יש לדון להתיר לגמרי בכגון נידוננו שהצורה הראשונה נפסדת לגמרי והדבר מקבל צורה חדשה בשינוי יסודי באופן שיש לומר דכבר יצא מתורת חלב. עיין גם ...

כי יקח איש אשה ובעלה - דבר תורה פרשת כי תצא תשע"ד

בס"ד

שבת פרשת כי תצא תשע"ד                                                                                                 דבי קורן

כד,א כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃

אונקלוס מתרגם 'וכתב לה ספר כריתות': 'וְיכתוב לה גט פיטורין'.

פסוק אחד – שלוש מסכתות שלמות: כי יקח איש אשה ובעלה – מסכת קידושין; ושאר הפסוק – מסכת גיטין; ומסכת כתובות באה ללמד על שיטת חז"ל להגן על הראשון, הקידושין, מפני השני, הגירושין.

פסוק אחד - ודורות על דורות של צער, עינויים, וחוסר צדק. למי שסובר שיש תמיד לדַבֵר בדברי תורה על דברים נעימים ומרוממים – אני מתנצלת. אבל בפרשה זו אני מצוּוָה לדאוג לחמור ולשור הנופלים בדרך, לאלמנה וליתום, לרחם על הֶעני - שלא יקרא אל ה', לא להטות משפט הגר והיתום, ועוד ועוד מצוות שמביאות לצדק חברתי. כמו שאסור לי להתעלם מהשור והחמור הנופלים בדרך, אני מאמינה שאסור לי להתעלם מפסוק זה שנפל בַדרך לְצדק. אם אני לא מצליחה לשכנע אתכם, חברים בקהילה מתקדמת, פתוחה להתחדשות, אז איבדתי כל תקוה לתיקון הדרך להקים בית בישראל.

יש לנו בקהילתנו – ברוך ה' – הרבה שמחות, וביניהן חתונות רבות. אני סבורה שרוב הזוגות הצעירים, ואף כולם, חותמים על הסכם קדם נישואין. אבל מטרתי היום היא לסכם עבורכם פסק דין אחד מאחד מבתי הדין בארץ – במקרה בפתח תקווה, מתוך מספר עצום של פסקי דין שנכתבים בכל שנה ושנה, כדי להדגים לַמָה חתימה על הסכם כזה או אחר אינו הפתרון שיביא לַשינוי הנדרש. כי לא מדובר עלַיִך או עלֶיךָ. לא מדובר על מניעת סרבנות גט. מדובר על דרך מקולקלת, על הלכות מיושנות, שכוללות עיגון מכל מיני סיבות, חליצה – שגם שמענו עליה בפרשתנו, האישה הקטלנית, והרבה תקלות והתנהגות מכוערת הנובעות מהלכות אלה. לכן, אי אפשר להאשים רק מערכת בתי הדין או הרבנות. אפילו הדיינים הידידותיים ורחמניים ביותר לא יכולים לטפל בשורש הבעיה, והוא: שפסוק זה – וכל מערכת הקידושין וגיטין הבנויה על הפסוק היחיד הזה – מבוססים על פרדיגמה של קניין אשה והפקדת חירותה בידי בעלה ובית הדין.

אין משהו יוצא דופן במיוחד בפסק הדין הזה שאסכם בקיצור נמרץ. רק, במקרה, אולי בגלל מצב הרוח שלי באותו זמן שקראתי אותו, הוא היה הטריגר שדחף אותי לכתוב מייל למוריה [האחראית על דברי התורה בשבתות בקהילה] ולבקש לדבֵר היום.

מדובר באשה ובעלה האלים שנִשאו בשנת 2002, ובגלל האלימות שלו, כמה פעמים הייתה זקוקה לטיפול בבית החולים. כבר משנת 2004 האשה מתלוננת למשטרה על אלימות קשה כלפיה וּכלפי ילדיה. בעלה הורשע וגם נשלח למאסר, ובפעם השלישית ל-28 חודשי מאסר.

האִם מפתיע שהאשה מסרבת לכל בקשה שלו לשלום בית? אבל תהליך הגירושין נגרר בגלל בקשות לשלום בית והבטחות שווא של הבעל שהוא יתקן את דרכיו.

ועכשיו אני חייבת לקרוא לכם כמה משפטים מהסיכום של הדיון בבית הדין:

בא כוחו של המבקש ציין כי גם מאסרו של הבעל הוא מחמת שהכה את ילדיו ולא מחמת שהכה את אשתו. עוד הוסיף כי אם האשה תפגוש את בעלה שלושה מפגשים במתחם הכלא לאחר שנתיים שבהם לא נפגשו, והבעל לא יצליח לשכנעה לשקם את חיי הנישואין אז ינהלו משא ומתן לגירושין. האשה סירבה להצעה אך בעצת באה כוחה התרצתה למבוקש כדי לזרז את סיום ההליכים.

... המשיב טען כי המפגשים היו בנוכחות משמר בית הסוהר באופן שמנע ממנו לשכנעה לשלום בית, ובכל מקרה אינו מסכים להתגרש.

הבעל עוד הוסיף כי להרביץ לאשה אין זה קו אדום, 'ככה חונכתי גם אבא שלי הרביץ לאימא שלי והרביץ לי, פה בישראל זה לא מקובל...'

בהמשך:

אף שהבעל טען כי מעולם לא הכה את אשתו, והודאתו בעבר היא רק על איומים ואלימות מילולית הדדית, אך בית הדין התרשם במקצת כי הבעל היה גם אלים כלפי אשתו

שימו לב שההרשעות של מערכת המשפט האזרחי אינן מתקבלות כהוכחה ברורה בבית הדין, שהרי מערכת האזרחית היא ערכאת הגויים.

מה צריך לעשות כדי לשחרר את האשה הזאת? ובכן, בית הדין פסק לחייב גט, אבל – ובדיוק כאן קפץ הטריגר - קודם היו צריכים לדוש בְּדעות הראשונים והאחרונים – מהמאות ה-12, ה-16 - על אלימות בעל כלפי אשתו, ואם יש לחייב גט עקב אלימות כזו, כי יש דעות לכאן ולכאן, והאם אפשר לחייב גט בגלל אלימות גם ללא התראה.

בא כוחו של הבעל טען:

והנה, בא כוח הבעל נאחז בסב'ך בטענה שאף אילו היה הבעל מכה את אשתו אין לחייבו בגירושין מחמת המכות, שהרי כתב הרמ"א שצריך להתרות בו תחילה כי יחדל ממעשיו דבר שלא היה בנִדוֹן דידן.

אבל תודה לאדון הרחמים, בית הדין דחה טענה זו, כי ההתראה בדברי הרמ"א היא בעניין כפיית גט ולא חיוב גט, ובית הדין רק חייֵב את הבעל לגרש את אשתו. וכתבו:

המבקשת תבעה גם את כתובתה, אך הכתובה עצמה לא הוצגה עד כה לבית הדין. (איך זה?!) מתיאור חייהם המשותפים נראה כי טוב לשניהם להיפרד בהקדם. בית הדין ממליץ למבקשת לוותר על כתובתה אם הבעל יסכים להתגרש ביום שיִקַבַע, מאחר ואף לַבעל טענות הדדיות כלפיה, וזאת מבלי להזדקק לגופן של טענות.

אני מדגישה שטרם מדובר בכפיית גט, כי רק אם הבעל לא יופיע באותו תאריך שקבעו – יותר מעשר שנים לאחר התלונה הראשונה שלה במשטרה – אז אולי יִדוֹנוּ בְסנקציות, המנגנון לכפיית גט בימינו. ואין כאן החלטה פשוטה לבית הדין.

אני מצטטת שוב מפסק הדין:

ולפי דרכנו למדנו שנחלקו בַדבר הבית יוסף והדרכי משה [הוא הרמ"א] על אודות בעל המכה את אשתו אם כופין אותו לגרש, שלדעת הבית יוסף אין כופין אותו אך לדעת הדרכי משה יש לכופו לגרש. ומכל מקום עד כאן לא נחלקו אלא לגבי כפייה בגט, אך לדברי הכול הבעל חייב לגרש את אשתו

האם אינכם מסכימים שֶלְבֶן אדם יש זכות לומר 'אני לא עוד נשואה לבן אדם פלוני אלמוני. אני מנתקת את הקשר שלי אִתו.'?

חופש האדם חייב להיות בידי אותו אדם ובוראו ולא בידי בית דין או כל אדם אחר שקנה אותו או אותה. בַמשפט הישראלי זכות זו היא חלק מ"חוק-היסוד כבוד האדם וחירותו." נישואים על פי הלכה שאינה מכירה בזכות האדם לחירותו לפי רצונו הם שיתוף פעולה עם מערכת מקולקלת, המתנגשת עם עקרונות אלה.

עד שנחרים את המערכת ההלכתית לקידושין הקיימת, ונתַקֵן מערכת חדשה להקים בית בישראל המבוססת על כבוד האדם וחירותו, איננו יכולים לומר – להזכירכם את הפרשה מהשבת שעברה – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו.'

ואהבתם את הגר - רשומה חדשה בענייני ירושה

רשומה חדשה בבלוג (באנגלית עם ציטוט של העיקר בעברית), הפעם על דיני ירושה וגרים בבתי הדין. 

http://vatashardevora.blogspot.co.il/2013/10/love-convert-hows-that.html

הודעה על רשומה חדשה בבלוג באנגלית

רשומה חדשה (באנגלית, עם קטעים קטנים בעברית מפסק דין) בעניין נישואים אזרחיים וגרושין בבית הדין. למה לא להירשם במשרד הפנים כנשואים (ולכן למה עדיף תעודת זוגיות מנישואים בקפריסין).

http://vatashardevora.blogspot.co.il/2013/09/havent-i-been-telling-you-not-to.html

הסכמים קדם-נישואין 'הלכתיים' - סיכום של סיכום

מה שאני מכנה הסכמים 'הלכתיים' הם ההסכמים שאמורים למנוע בעיות עיגון לאחר נישואין אורתודוכסיים. כמעט כל אחד מההסכמים האלה מבוסס על תשלומי מזונות מוגדלים אם יש סרבן או סרבנית גט.

רשמתי ברשומה שלי באנגלית את הסיכום של הביקורת שלי על ההסכמים הללו.

להלן תמצית הדברים, ואני מפנה אתכם לנוסח היותר מורחב באנגלית.

1) לא ראיתי ראיות שלאחר אכיפת הסכמים כאלה בבית משפט אזרחי, הזוגות הגיעו לבית הדין כדי לסדר גט ללא כל בעיה. ההפך, שמעתי סיפור מפחיד בעניין כזה.

2) ההסכמים המבוססים על מזונות מוגדלים לא יועילו אם הסרבן (אני משתמשת בלשון זכר, אבל מדובר בסרבן או סרבנית) הוא עני או עשיר מאד.

3) ההסכמים לא יועילו אם הסרבן ברח מהמדינה.

4) ההסכמים אינם מתייחסים לבעיות העיגון כתוצאה מהיעלמות הסרבן (אפילו ללא אשמתו כלל), או בגלל שאשה נפלה ליבם שהוא סחטן או קטן, או בגלל אי-כושר האיש לתת גט (הוא צמח או אינו שפוי). לא מדברים הרבה (אם בכלל) על הבעיות האלה - הן אינן משקפות את הפן היפה של ההלכה - אבל הן קיימות, אולי פחות מצויות, אבל קיימות ויכולות לקרות לכל אחת.

5) קידום ההסכמים האלו מטעה את הציבור לחשוב שאם יחתמו על ההסכם כזה, הם מוגנים, וקידושין הלכתיים (ללא תנאי) הם בסדר גמור. זה גורם לאנשים להמשיך לטמון את הראש בחול במקום לטפל בשורש הבעיות בקידושין הלכתיים. חבל.

הודעה על רשומה חדשה בבלוג באנגלית

רשומה חדשה בבלוג שלי (שוב באנגלית) על הסכם קדם נישואין שהציע הרב מישלוב וקורא אחד ביקש את הביקורת שלי. זה מבוסס על 'אודיתא' ולכן, מבחינה הלכתית, הסכם מעניין. אבל איני ממליצה. כן ממליצה לקרוא. 

http://vatashardevora.blogspot.co.il/2013/09/a-prenup-agreement-for-mediation.html

הודעה על שתי רשומות שכתובות באנגלית על הסכמי קדם נישואין

לאחרונה כתבתי שתי רשומות באנגלית (ולא תהיינה גרסאות בעברית). 

לכן אסכם במשפט או שניים את התוכן:

6.8.13 דיון וביקורת על ה"הסכם ושטר לנישואין בצדק ובהגינות" של מרכז צדק לנשים. הסכם זה כולל סעיפים דומים לשיטת ה'הסכם לכבוד הדדי', אבל גם יש סעיפים להפקעת קידושין, קידושין על תנאי, והרשאה לשליחות בגט.

14.8.13 על הסכם קדם נישואין לא כל כך נודע, שיש בו כמה רעיונות נחמדים, אבל ... . להורדה מאתר מבוי סתום - לדעתי, לא רעיון טוב שהארגון מציע את הלינק ללא השגות.

תעשו את המאמץ לקרוא באנגלית. אני מתנצלת שלא כתבתי בעברית, אבל יש יותר קוראים שמעדיפים אנגלית.