כולנו ממזרים - כתבה שכתב בן-זוגי אבי רוזנטל

כמה מילות הקדמה לפני שאביא את דבריו:

הדברים האלה נכתבו לפני זמן מה, ולא פורסמו, אבל הם דברים חשובים שייאמרו. ביקשתי מבן-זוגי רשות לפרסם אותם עכשיו בבלוג שלי, כיון שבבלוג שלי באנגלית על הלכות אישות, קידושין, וגיטין קיבלתי את ההערה הזאת: "יתכן שבהלכה יש בעיות קשות מבחינה מוסרית. יחד עם זה, יתכן שאין לנו אפשרות מבחינה הלכתית לתקן את המעוות. זה שיש בעיה, זה לא אומר בהכרח שקיים פתרון. דוגמא פשוטה - ממזרים."

דברים אלה של אבי מציעים מענה. אולי קשה לחלק גדול מכם לקבל את העובדות, אבל לפי ראיות אלה, בעיית הממזרות בעצם כבר לא קיימת מזמן. זה לא אומר שאיסור אשת איש הוא פחות חמור (וזה אפשר לתקן על יד הפקעת קידושין או ביטול קידושין בגלל, לדוגמה, עדות פסולה, והיו דברים מעולם), ועריות במשפחה נשארות חמורות כתמיד.

ויקרא רבה (מרגליות) פרשה לב

[ח] ושבתי אני ואראה את כל העשוקים (קהלת ד, א). חנינא חייטא פתר קרייה בממזרים. ושבתי אני ואראה את כל העשוקים, אילו הממזרים. והנה דמעת העשוקים (שם קהלת), אימותיהן של אילו עברו עבירה ואילין עליביא מרחקין להון. אביו של זה בא על ערוה זה מה עשה וזה מה איכפת לו. ואין להם מנחם אלא ומיד עושקיהם כוח (שם קהלת), זה סנהדרין גדולה של ישראל שהיא באה עליהן בכוח התורה ומרחקתן, על שם לא יבא ממזר בקהל ה'. ואין להם מנחם, אמ' הקב"ה עלי לנחמן. לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת אבל לעתיד לבוא אמ' זכריה אנא חמיתיה אולוכרוסון דדהב נקי.

זכריה ד,ב ויֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה <ויאמר> וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ 

לא חיכינו עד ימות המשיח כדי לעלות לארץ. למה לחכות לעתיד לבוא כדי לטהר את הממזר?

כולנו ממזרים

אבי רוזנטל

דברים כ"ג:ג: לא יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה'.

למשרד הדתות יש רשימה של פסולי חיתון.  הרשימה כוללת בעיקר שמות של ממזרים וממזרות, שמותרים\ות להתחתן זה עם זו אבל אסורים\ות להתחתן עם יהודים\ות כשרים\ות.  עצם קיום הרשימה גורם למבוכה ולבעיות קשות כאשר זוג בא לרבנות להתחתן ומוצא שהשם שלו או השם שלה נמצאים ברשימה ואסור להם להתחתן.  אילו כולנו היינו ממזרים, בעיות כאלו לא היו קיימות!

על כן אני מבקש להוכיח שכולנו ממזרים, או, ליתר דיוק, אני אוכיח שהסיכויים הם אפסיים שיש בינינו אפילו יהודי אחד שאינו ממזר.

ההלכה

הטבלה הבאה מראה את הסטסוס של ילד\ה של כל אחד מהזוגות האפשריים: ילד של ישראל (יהודי כשר) וישראלית (יהודיה כשרה) הוא ישראל, ילד של ישראל ושפחה הוא עבד, וכו'.  ולעניננו, כל הילדים של ממזרת עם כל סוג של גבר הם ממזרים, וילד של ישראל וממזרת הוא כמובן ממזר.

	ישראל	עבד	ממזר	נכרי
ישראלית	ישראל	ישראל	ממזר	ישראל
שפחה	עבד	עבד	עבד	עבד
ממזרת	ממזר	ממזר	ממזר	ממזר
נכריה	נכרי	נכרי	נכרי	נכרי

החישובים

המתמטיקאי פרופסור ג'ק לי (Department of Mathematics, University of Washington, Seattle) מוכיח שהסיכויים שהוא אינו מבין צאצאי קרל הגדול אפסיים.  (קרל הגדול, מלך הפרנקים והקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, חי בצרפת במאה ה-9 לספירה.)  הנה החישובים שלו:  קרל הגדול חי לפני כ-40 דורות.  לז'ק לי יש אבא אחד, שני סבים, ארבעה סבא-רבאים...ו 2³⁹ (בערך חמש מאות מיליארד: 500,000,000,000) אבות לפני 40 דורות.  אבל לא היו כל כך הרבה גברים באירופה לפני 40 דורות.  היו רק כ-15 מיליון גברים באירופה לפני 40 דורות.  לכן, רוב או כל ה-2³⁹ אבות שייכים לקבוצות שכל אחת מהן היא בעצם גבר אחד שחי לפני 40 דורות.

מה ההסתברות שאחת מן הקבוצות היא קרל הגדול?  ההסתברות שאחת מן הקבוצות שנבחרת באקראי היא קרל הגדול היא 1/15,000,000.  לכן, ההסתברות שאחת מן הקבוצות שנבחרת באקראי אינה קרל הגדול היא 1‑1/15,000,000 שהוא בערך 0.999999933.  אבל ההסתברות שאף אחת מהקבוצות אינה קרל הגדול הוא (1-1/15,000,000)^{500,000,000,000} שסדר הגודל שלו הוא סביבות  10^‑15,000, שהוא מספר ממש אפסי. כלומר, הסיכוי שז'ק לי הוא אחד הצאצאים של קרל הגדול גדולים, בעוד שהסיכוי שהוא אינו אחד מצאצאיו אפסי!

חישובים דומים מעלים את האפשרות שאם היתה אפילו ממזרת אחת בימי חז"ל, הסיכויים שיש בינינו אפילו אדם אחד שאינו ממזר הם אפסיים מפני שבסופו של דבר כל יהודי שהתחתן היה מתחתן עם ממזרת, וכל ישראלית שהתחתנה היתה מתחתנת עם ממזר, וכל ילדיהם יהיו ממזרים.  במקום "קרל הגדול", הציבו "ממזרת פלונית".  במקום "כל הגברים באירופה בשנת 800 לסה"נ" הציבו "כל היהודים בימי חז"ל". התוצאות דומות.  ההסתברות שאני, או את\ה, או כל יהודי\ה אחר\ת, אינו\ה מצאצאי ממזרת פלונית הוא ממש אפסי.  והמספר אינו חייב להיות בדיוק אפס, כי כל דפריש מרובא פריש.

כל שנשאר כדי להוכיח שכולנו ממזרים הוא להראות שהיו מספיק ממזרים ו\או ממזרות בימי חז"ל כדי להבטיח שלאחד מהם או לאחת מהן היו מספיק צאצאים שהיו עשויים להפוך את כל עם ישראל לממזרים כמותם.  אמנם רק ממזר אחד או ממזרת אחת אינם מספיקים, מפני שאולי לא היו לו או לה בנים ו\או בנות, או אפילו אם היו לו או לה בנים ו\או בנות אולי לא היו לו או לה נכדים ו\או נכדות, או אפילו אם היו לו או לה נכדים ו\או נכדות אולי לא היו לו או לה נינים ו\או נינות.  אבל אפשר להראות שנדרש רק מספר קטן של ממזרים וממזרות בימי חז"ל כדי להבטיח, בסבירות ששואפת לוודאות, שכולנו ממזרים.

משה זכאי וברוך פישר ("על פילוג צאצאים באוכלוסייה במהלך הדורות", בכל דרכיך דעהו, חוברת 23, תמוז תש"ע, עמודים 71-81) מוכיחים, בחישובים יותר משוכללים ויותר מדויקים מאלו של ג'ק לי, שבאמצע תקופת בית שני כל היהודים היו צאצאים של דוד המלך.  הם גם נותנים בסיס להשערה כמה ממזרים או ממזרות נדרשים כדי להבטיח שהשושלת של אחד מהם או אחת מהן לא תיכחד, אלא תשרוד ותפזר את הממזרות שלה בכל עם ישראל.  באוכלוסיה יציבה, המספר הממוצע של ילדים לכל משפחה חייב להיות לפחות שתיים.  זכאי ופישר מצטטים תוצאות של חישובים לסיכויים של הישרדות של שושלת שיש בה, בממוצע, שני ילדים לכל משפחה.  הסיכויים הם 79.7%.  עם ישראל הוא אוכלוסיה יציבה (אחרת לא הייתי נולד), ואין סיבה לחשוב שבממוצע היו פחות ילדים לממזרים מאשר ליהודים "כשרים".  לכן, אם בדור מסוים יש רק ממזר אחד או ממזרת אחת, הסיכויים הם 20.3% שהממזרות לא תתפשט בכל האוכלוסיה מפני שהשושלת של הממזר ההוא או של הממזרת ההיא תכחד.  אם יש n ממזרים וממזרות בדור מסוים, הסיכויים שאף אחד מן השושלות לא תפזר את הממזרות שלה בכל עם ישראל הם (0.203)ⁿ.

ההיסטוריה

בחלק זה אביא את העדויות ההיסטוריות לקיומם של ממזרים בתקופת חזל.

מסכת קידושין פרק ד' משנה א':

עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.

האם המשנה הזאת היא רק תיאורטית או שהיו באמת בפועל ממזרים וממזרות בימי חז"ל?

לפי ספרות חז"ל, היו והיו.

שמו של ממזר כזה אפילו ידוע לנו.  קראו לו "בן סטדא", והסיפור עליו מופיע בבלי מסכת שבת דף קד עמוד ב:

"המסרט על בשרו". תניא, אמר להן רבי אליעזר לחכמים: והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו! אמרו לו: שוטה היה, ואין מביאין ראיה מן השוטים. בן סטדא? בן פנדירא הוא! – אמר רב חסדא: בעל-סטדא, בועל-פנדירא. – בעל פפוס בן יהודה הוא! – אלא, אמו סטדא. – אמו מרים מגדלא שער נשיא הואי! – אלא, כדאמרי בפומבדיתא סטת דא מבעלה.

ומוסיף רש"י על האתר, דיבור המתחיל "בעל סטדא בועל פנדירא":

ונקרא על שם בעל אמו אף על פי שהוא היה ממזר

ויש עוד ממזרים, בעלום שם. בבלי מסכת יבמות דף מט עמוד ב:

תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: איש פלוני ממזר מאשת איש

וגם בבבלי מסכת קידושין דף סט עמוד א, מיד אחרי המשנה שבה מציע רבי טרפון איך ממזר יכול לטהר את צאצאיו:

איבעיא להו: רבי טרפון לכתחילה קאמר, או דיעבד קאמר? תא שמע, אמרו לו לרבי טרפון: טיהרת את הזכרים ולא טיהרת את הנקיבות; ואי אמרת לכתחילה קאמר, ממזרת נמי תינסיב לעבדא! עבד אין לו חייס. תא שמע: דאושפזיכניה דרבי שמלאי ממזר הוה, ואמר ליה: אי אקדמתך טהרתינהו לבנך

ובתרגום שטיינזלץ:

נשאלה להם: רבי טרפון לכתחילה אומר, או רק בדיעבד אמר? בוא ושמע: אמרו לו לרבי טרפון: טיהרת את הזכרים ולא טיהרת את הנקיבות, ואם אומר אתה שלכתחילה אמר, ממזרת גם כן תנשא לעבד! עבד אין לו יחוס. בוא ושמע: שמארחו של רבי שמלאי ממזר היה, ואמר לו: אם הייתי מקדים אותך הייתי מטהר את בניך.

(ושמא תאמר שממזרים לא התחתנו עם כשרות, ראה רש"י על האתר, דיבור המתחיל " אי אקדמתך טהרתינהו לבנך": אם הייתי מכירך קודם שנשאת אשה – הייתי משיאך עצה לטהר בניך.)

סיפור נוסף המעיד על קיומם של ממזרים בתקופת חזל מופיע במסכת כלה, פרק א הלכה טז:

עז פנים: רבי אליעזר אומר ממזר רבי יהושע אומר בן הנדה רבי עקיבא אומר ממזר ובן הנדה. פעם אחת היו זקנים יושבים בשער, ועברו לפניהם שני תינוקות, אחד כיסה את ראשו ואחד גילה את ראשו, זה שגילה את ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה, אמרו לו לר' עקיבא, היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, אמר להן זה אני אקיימנו, הלך אצל אמו של תינוק, וראה שהיתה יושבת ומוכרת קיטנית בשוק, אמר לה, בתי, אם את אומרת לי דבר שאני שואלך, אני מביאך. לחיי העולם הבא, אמרה לו השבע לי, היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו, אמר לה, בניך זה מה טיבו, אמרו לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי, ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני, והיה לי בן זה, נמצא התינוק ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר' עקיבא שהוביש את רבותיו, באותה שעה אמרו ברוך י"י אלהי ישראל שגילה סודו לר' עקיבא בן יוסף.

ככל הנראה, חז"ל היו מודעים לסכנה שאם אפילו רק ממזר אחד מסתיר את זהותו ומתחתן עם אשה כשרה ומוליד צאצאים, בתוך מספר לא גדול של דורות רוב עם ישראל יהיו ממזרים, ולכן הם המציאו אמתלות מדוע מציאות כזאת אינה אפשרית:

ויקרא רבה פרשת אמור פרשה לב סימן ו:

אמר רב לעולם אין ממזר חי יותר על ל' יום אמר ר' חונאי אחת לע' שנה הקב"ה מביא דבר גדול לעולם ומכלה הממזרים ונוטל כשרים עמהם

האמנם?

או שמא חז"ל המציאו את האמתלות האלו כדי להגן על עצמם מממזרים סמויים שהם גילו?  הנה עוד סיפור על ממזר, מויקרא רבה פרשת אמור פרשה לב סימן ז, שגם מעיד שהיו ממזרים וממזרות בארץ ישראל בימי חז"ל:

ר' זירא כד סלק להכא שמע קלהון קריין ממזירא וממזירתא אמר הא אזיל הוא דאמר רב הונא אין הממזר חי יותר על ל' יום א"ל רבי יעקב ב"ר אחא כההיא דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר מל' יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם נתפרסם חי הוא, ביומוי דר' ברכיה סליק להכא חד בבלאי והוה ר' ברכיה ידע ביה דהוא ממזר אזל גביה א"ל זכי עמי א"ל ר' ברכיה זיל לך ולמחר את אתי ואנן עבדין לך פסיקא בצבורא למחר אזל גביה אשכחיה בבי כנישתא יתב דרש אמתן ליה עד דחסל כיון דחסל מן דרש אזל לגביה אמר לון רבי ברכיה אחינן זכוון בהדין גברא והוא ממזר עבדון לה פסיקא כיון דנפקו להון מן תמן אמר לה רבי חיי שעה אתית בעי גבך ופסקת חיוי דההוא גברא אמר לה חייך חיין יהבית לך דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין ממזר חי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפרסם אבל אם נתפרסם חי הוא.

ובתרגום מכון המדרש המבואר:

כאשר עלה ר' זירא מבבל לארץ ישראל שמע קולם של בני הארץ איך הם קוראים "ממזר" ו"ממזרת". אמר: הרי בטל והלך לו הדבר הזה שאמר רב הונא: אין ממזר חי יותר על שלושים יום. אמר לו רבי יעקב בר רבי אחא: כההיא שאמרו רבא ורב הונא בשם רב: אין ממזר חי יותר משלושים יום, אימתי? בזמן שאינו מפורסם. אבל אם נתפרסם חי הוא. בימיו של רבי ברכיה עלה לכאן בבלי אחד והוה רבי ברכיה יודע בו שהוא ממזר. הלך האיש אל רבי ברכיה ואמר לו: עשה עמי צדקה, למחיתי. אמר לו רבי ברכיה: לך לך ולמחר אתה תבוא ואנו נעשה לך הקצבה למחיתך במגבית בציבור. למחר הלך האיש אצלו ומצאו בבית הכנסת כשהוא יושב ודורש. המתין לו עד שגמר. כיון שגמר לדרוש הלך ונגש אליו. אמר להם רבי ברכיה: אחינו, זכו במצוות צדקה באיש הזה והוא ממזר. ועשו לו מגבית לקצבת מזונותיו. כיון שיצאו משם אמר לו: רבי, חיי שעה בלבד באתי ובקשתי ממך וקיצצת את "חייו של האיש הזה". אמר לו: מבטיח אני לך, חיים נתתי לך, וכמו שאמרו רבא ורב הונא בשם רב: אין ממזר חי יותר משלושים יום, אימתי? בזמן שאינו מפורסם. אבל אם נתפרסם חי הוא.

בכל מקרה, אין לסמוך על האמתלות האלו להכשיר את עצמינו מהסטיגמה של ממזרות מפני שאין פוסקים מן האגדה, כפי שנקבע  בירושלמי מסכת פאה פרק ב':

רבי זעירא בשם שמואל אין למדים לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד.

המסקנה

ראינו שחז"ל מתעדים שהיו לפחות חמישה ממזרים בימיהם (n=5).  ⁵(0.203) =0.00034 שהוא מספר מספיק קטן  על מנת לשכנע לפחות אותי שהשושלת של לפחות אחד מן הממזרים שרדה מספר מספיק של דורות כדי לפזר את ממזרותה בכל עם ישראל ולכן כולנו ממזרים. כמו כןסביר להניח שהיו הרבה ממזרים וממזרות בימי חז"ל שחז"ל לא תיעדו וש n היה הרבה יותר גדול מחמישה.

השורה התחתונה היא שאין טעם לאסור חיתון בין ממזר ידוע לבין סתם יהודיה או בין סתם יהודי וממזרת ידועה, מפני שהסיכויים לגבי כל יחיד ויחידה בינינו שהם אינם ממזרים אפסיים.  ומה עם הבודדים הבלתי ידועים בינינו שבמקרה אינם ממזרים?   לפי הכלל "כל דפרש מרובא פרש" יש להתייחס גם אליהם כממזרים.  כולנו ממזרים.