לפני כחודש כתבתי על מקרה של מסורבת גט וסנקציות שהטיל בית הדין על הסרבן, השוהה בניו ג'רזי, ארה"ב. איני יודעת אם נוכל לדעת את סוף הסיפור. בכל פסקי הדין שמפרסמים, משמיטים את השמות, אז רק אם נראה פסק דין אחר שכל הפרטים בו זהים נוכל להניח שמדובר באותו מקרה.
לפנינו עכשיו יש סיפור דומה (תיק 7874/4 מה-23 באפריל 2013), אפילו, לכאורה, יותר גרוע, כי הוא מתמשך יותר זמן. המקרה יותר חמור, כי הילד שלהם נחטף על ידי אחד מבני הזוג (שנישאו בשנת 2000), ולכן הוגשה על ידי השני "תביעה על פי אמנת האג והתביעה התנהלה בעניין זה בארה"ב." (ציטוט מפסה"ד)
אבל הפרט השונה החשוב ביותר הוא שהפעם מדובר במסורב גט וסרבנית השוהה בארה"ב, משם עלתה לארץ לפני הנישואין. היא נסעה לשם עם הילד למה שהיה אמור להיות ביקור אצל הורים בשנת 2002, ונשארה. איננו יודעים למה היא מסרבת לקבל גט.
בשנת 2005 ביקש הבעל לסדר גט דרך שליחות. כבר היה להם הסכם פשרה - לא כתוב ממתי - שחתמו בארה"ב. הבעל "ציין כי ביהמ"ש בארה"ב קבע ביום 11/2005 [היום לא צויין בפסה"ד] כי הילד יישאר בחזקת אמו וכי הוא יהיה זכאי להסדרי ראיה עם בנו פעמיים בשנה ולשיחות טלפוניות פעמיים בשבוע." (כנראה על פי אמנת האג לא הורשעה האשה.) "לדבריו בדיון הנ"ל התגרש אזרחית מאשתו ואין לו כיום כל קשר עם האשה."
מה קורה כשמדובר במסרבת ומסורב?
בשנת 2006, בעקבות הבקשה לגט דרך שליחות, בית הדין הרבני האזורי באשדוד פנה לבית דין בקליפורניה כדי לסדר גט שליחות, אבל האשה לא הופיעה בבית הדין כדי לקבל את הגט.
תאמינו לי, ניסיתי לסדר תמצית של הפרטים והתאריכים הרשומים בפסק הדין. אבל התייאשתי. חלק מהם סותרים אחד את השני. לא יודעים היכן מקום מגוריה, איתרו את מקום מגוריה, ההורים (אגב, אביה הוא רב) לא יודעים איפה היא נמצאת, האמא שלה לוקחת אותה לטיפול פסיכיאטרי כי יש לה פרנויה. והפרטים הם די יבשים. טוב, אולי לא הדיווח מבעלה, הטוען, על פי דברי גיסה לשעבר, שהיא נישאה לגוי.
מתוך כל הדיון אנו גם לומדים ש"כיום יש לו (לבעל) בת זוג והוא מבקש היתר נישואין לרגל טיפולי פוריות שהוא עובר יחד עם בת זוגתו החדשה." או! כך זה עם גבר מסורב גט. תארו לעצמכם אשה מסורבת גט שרוצה להביא עוד ילד לעולם. בעצם, זה מה שהפך את בקשת הבעל לדחופה, כי כתוב בשלב מסויים בפירוט ש"בינתיים, המבקש זנח את בקשתו להיתר נישואין אולם לאחרונה חידש את בקשתו."
והנה הנקודה החשובה בפסק:
מביאים עוד ראיות ומקורות לעניין זה. הטעם השני הוא דבר שלא ידעתי קודם, אז למדתי משהו חדש:
הם גם מביאים עוד כמה טעמים להתיר את החרם, אבל עבורנו הם לא מוסיפים. הם מחזקים את ההיתר. גם דנים בשאלה אם בכלל צריכים חתימת מאה רבנים, או אפילו אפשר להתיר לו לשאת אשה ללא הסכמה ממאה רבנים. אבל, הם מחמירים, ולבסוף דורשים מאה חתימות, וזה סיכום הפסק (וכל ההרכב מסכים):
לאור האמור יש להחליט כדלהלן:
א. יש להתיר לבעל לישא אשה אחרת על אשתו.
ב. הבעל זיכה גט לאשה, אולם האשה לא תהיה מותרת להינשא לאחר על ידי זיכוי גט זה. [עד שתקבל את הגט בידה.]
ג. פסק דין זה טעון את אישורו של כב' הראשל"צ – נשיא ביה"ד הרבני הגדול הגרש"מ עמאר שליט"א.
ד. עם קבלת אישורו של הראשל"צ וחתימתם של מאה רבנים יוציא ביה"ד פסק דין סופי להיתר נישואין.
למי שמעדיף/ה לקרוא באנגלית תבדקו את הבלוג שלי באנגלית.
אבל הפרט השונה החשוב ביותר הוא שהפעם מדובר במסורב גט וסרבנית השוהה בארה"ב, משם עלתה לארץ לפני הנישואין. היא נסעה לשם עם הילד למה שהיה אמור להיות ביקור אצל הורים בשנת 2002, ונשארה. איננו יודעים למה היא מסרבת לקבל גט.
בשנת 2005 ביקש הבעל לסדר גט דרך שליחות. כבר היה להם הסכם פשרה - לא כתוב ממתי - שחתמו בארה"ב. הבעל "ציין כי ביהמ"ש בארה"ב קבע ביום 11/2005 [היום לא צויין בפסה"ד] כי הילד יישאר בחזקת אמו וכי הוא יהיה זכאי להסדרי ראיה עם בנו פעמיים בשנה ולשיחות טלפוניות פעמיים בשבוע." (כנראה על פי אמנת האג לא הורשעה האשה.) "לדבריו בדיון הנ"ל התגרש אזרחית מאשתו ואין לו כיום כל קשר עם האשה."
מה קורה כשמדובר במסרבת ומסורב?
בשנת 2006, בעקבות הבקשה לגט דרך שליחות, בית הדין הרבני האזורי באשדוד פנה לבית דין בקליפורניה כדי לסדר גט שליחות, אבל האשה לא הופיעה בבית הדין כדי לקבל את הגט.
תאמינו לי, ניסיתי לסדר תמצית של הפרטים והתאריכים הרשומים בפסק הדין. אבל התייאשתי. חלק מהם סותרים אחד את השני. לא יודעים היכן מקום מגוריה, איתרו את מקום מגוריה, ההורים (אגב, אביה הוא רב) לא יודעים איפה היא נמצאת, האמא שלה לוקחת אותה לטיפול פסיכיאטרי כי יש לה פרנויה. והפרטים הם די יבשים. טוב, אולי לא הדיווח מבעלה, הטוען, על פי דברי גיסה לשעבר, שהיא נישאה לגוי.
מתוך כל הדיון אנו גם לומדים ש"כיום יש לו (לבעל) בת זוג והוא מבקש היתר נישואין לרגל טיפולי פוריות שהוא עובר יחד עם בת זוגתו החדשה." או! כך זה עם גבר מסורב גט. תארו לעצמכם אשה מסורבת גט שרוצה להביא עוד ילד לעולם. בעצם, זה מה שהפך את בקשת הבעל לדחופה, כי כתוב בשלב מסויים בפירוט ש"בינתיים, המבקש זנח את בקשתו להיתר נישואין אולם לאחרונה חידש את בקשתו."
והנה הנקודה החשובה בפסק:
לאחר העיון נראה כי יש להתיר לבעל שהינו מעדת בני אשכנז את החרם דרבינו גרשום ולאשר לו לישא אשה אחרת בגלל הטעמים דלהלן.והטעם הראשון:
הרמ"א באבן העזר סימן ע"ז סעיף ב' פסק, שכאשר אשה מורדת "אם הוא רוצה לגרש צריכה לקבל ממנו [גט] בעל כרחה, או מתירין לו לישא אחרת, דאין כח ביד האשה לעגנו לעולם". ועיין ... יש מן אחרונים הסבורים כי אף אין צורך בהיתר מטעם זה לק' (100) רבנים. עיין ב ...
מביאים עוד ראיות ומקורות לעניין זה. הטעם השני הוא דבר שלא ידעתי קודם, אז למדתי משהו חדש:
יש לומר שבבני זוג שהתגרשו אזרחית אין חרם דרבינו גרשום. עיין משפטי עוזיאל ..., ובאגרות משה ... ועיין היטב ...ומביאים רשימה של ראיות לכך.
הם גם מביאים עוד כמה טעמים להתיר את החרם, אבל עבורנו הם לא מוסיפים. הם מחזקים את ההיתר. גם דנים בשאלה אם בכלל צריכים חתימת מאה רבנים, או אפילו אפשר להתיר לו לשאת אשה ללא הסכמה ממאה רבנים. אבל, הם מחמירים, ולבסוף דורשים מאה חתימות, וזה סיכום הפסק (וכל ההרכב מסכים):
לאור האמור יש להחליט כדלהלן:
א. יש להתיר לבעל לישא אשה אחרת על אשתו.
ב. הבעל זיכה גט לאשה, אולם האשה לא תהיה מותרת להינשא לאחר על ידי זיכוי גט זה. [עד שתקבל את הגט בידה.]
ג. פסק דין זה טעון את אישורו של כב' הראשל"צ – נשיא ביה"ד הרבני הגדול הגרש"מ עמאר שליט"א.
ד. עם קבלת אישורו של הראשל"צ וחתימתם של מאה רבנים יוציא ביה"ד פסק דין סופי להיתר נישואין.
וגם אציין, שלפני שסיכמו את הפסק כתבו:
אבל מכל מקום נראה, כי בנידונינו יש הוכחות שהאשה נאסרה על בעלה, ואפילו אם ההוכחות אינן ודאיות כעדים מכל מקום יש ספק על כך, ואם בעתיד יתקיים בביה"ד דיון בזה מסתבר כי הבעל לא יחויב בתשלום דמי הכתובה עכ"פ מספק, לכן אין לחייב את הבעל להשליש בביה"ד את דמי כתובת האשה.יש לה גט, אם היא רק תרצה. אין לה כתובה. יש לו אשה חדשה. יש לו ילדים שאינם ממזרים. שוב, תהפכו את השחקנים. סרבן ומסורבת. צדק צדק תרדוף.
למי שמעדיף/ה לקרוא באנגלית תבדקו את הבלוג שלי באנגלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה